אני יובל, דיג׳יי כבר 10 שנים.
כשהייתי ילד לא הייתי תלמיד טוב. לא כי הפרעתי, אלא כי פשוט לא אהבתי ללמוד בכיתה. זה הוביל לציונים גרועים, ובסוף הגעתי לכיתה קטנה.
בכיתה הקטנה הרגשתי שאני לא מספיק טוב, ושכנראה אני גם לא חכם כמו שאר הילדים. הרגשתי שאני צריך להוכיח לעצמי ולכולם שאני שווה משהו, אז התחלתי ללמוד ולחרוש כל שנייה כדי לצאת משם.
באותה תקופה שמעתי המון מוזיקה והשתוללתי, וזה מה ששימח אותי. עד היום שום דבר לא משמח אותי כמו מוזיקה.
ואז למדתי לתקלט. אין לי כיף גדול יותר מלראות קהל שרוקד ושמח מהשירים שאני שם.
שם הבנתי שהמשמעות שלי היא לשמח אנשים.